פורסם במוסף "סגנון" ("מעריב") בתאריך 6.6.2001

עשרות מטופלים המקיפים את הרופא ללא כל פרטיות, מאות זוגות מאות זוגות אופניים בחנייה ואלפי צמחי מרפא ססגוניים וייחודיים – דוד פרלה, מומחה לטיפול בבעיות עור ברפואה הסינית, חזר מביקור בבית החולים צ'יינג-דו במחוז סצ'ואן בסין, ואלו רשמיו

מגרש החנייה של בית החולים היה עמוס במאות זוגות אופניים. השומר לקח את אופני ושם אותם ביניהם בביטחה, כאילו הם האופניים היחידים שם, ושוב הייתי עד לאחת התופעות הפלאיות של סין: איך הם מוצאים לכל אחד את אופניו מבין כל מאות הזוגות במגרש הלא מסומן? תעלומה.

בית החולים נמצא בצ'יינג-דו, עיר בת 12 מיליון תושבים, ומפורסם בכל מחוז סצ'ואן כבית חולים המשלב רפואה מערבית עם רפואה סינית מסורתית. מחוז סצ'ואן הוא האזור בו גדלים רבים מצמחי המרפא בהן משתמשים ברפואה סינית. השימוש בהם ככלי רפואי הוא חלק חשוב לא רק ברפואה, אלא גם בתרבות הסינית ובמטבח הסיני.

השעה הייתה שמונה בבוקר ובמסדרון מחלקת העור, על ספסלי עץ דהויים, כבר ישבו כ-50 איש, ממתינים לתורם בסבלנות אופיינית. לבשתי את החלוק הלבן ונכנסתי לחדר. פרופסור גונג, אחד הרופאים שאיתם אני נמצא בקשר מקצועי הדוק מזה עשר שנים, ישב כהרגלו כשלצדו כוס התה הירוק המהביל, מוקף בתלמידים ומטופלים. בסין המטופלים אינם נכנסים אחד אחד כפי שנהוג אצלינו, אלא עומדים ביחד מסביב לרופא. התמונה נראית מוזרה למדי למערבי, אך כשמתרגלים לכך יש משהו משפחתי ורגוע באווירה הזו. רק במקרה שהרופא מבקש מהמטופל להתפשט, הוא נכנס איתו לחדר צדדי. הפרופסור קיבל את פני בברכות חמות, שאותן הבנתי רק לאחר שהמתרגם הסיני הצמוד שלי תרגם לאנגלית, וניגש ישר למטופל הראשון.

הטיפול ברפואה הסינית כולל תשאול, התבוננות ובדיקת דופק ולשון. המטופלים הסינים, המורגלים בשיטת ריפוי זו, מתישבים, מוציאים לשון ומגישים ידיים לבדיקת דופק. הרופא מקשיב לדברייהם בסבלנות ונותן הנחיות תזונה ומרשם של צמחי מרפא ודיקור (במידה וצריך). המטופל יורד לבית המרקחת של בית החולים ומקבל מספר שקיות עם צמחי מרפא, אותן הוא מבשל בביתו ושותה את המיצוי. מכיוון שהגישה בבית החולים היא שילוב של רפואה מערבית עם סינית, ישנם מקרים שבהם הרופא ירשום גם תרופות מערביות במקביל לטיפול המסורתי. את הצמחים ניתן לרכוש גם בשוק הצמחים של צ'יינג-דו. בביקור בו, מתגלים מאות דוכני צמחים פרושים זה לצד זה, כשבכל דוכן שקיים של צמחי מרפא, מינרלים או חומרים מהחי. כל מוכר מתמחה במשפר מצומצם של צמחים. חשוב לציין שקיימות איכויות רבות לצמחים המגיעים מאזורי גידול שונים בסין, והמחיר בהתאם. בלילה הריחות החזק, הססגוניות והצבעים – הם לבד סיבה טובה לבקר בשוק זה: צבעי האדום של הזעפרן הסיני, צבעי הצהוב של הכורכום ופרחי הכריזנטמה, פטריות הלינג-ג'י (אנדורמה) המדהימה בגודלה ובצבעה השחור הבוהק, קרנות האיילים והקרנפים, צדפות מהים ועשרות שורשים למיניהם.

התחושה כשאתה מהלך במקום מעין זה היא שהסינים פשוט משתמשים לצורכי מרפא בכל מה שהטבע סביבם העמיד לרשותם. ניגשתי לאחד הדוכנים עם המתורגמן הסיני שלי. המוכר פרש על פי בקשתינו את כל סוגי הג'ינסנג שברשותו – למעלה מ-20 סוגים שונים, באיכויות שונות, ממקומות שונים ובעלי גודל וגיל שונה. המחירים נעו בין חמישה ל-250 דולר לשורש. כשסיים את התצוגה המרשימה, לחש לי המתורגמן: "עכשיו בוא נעבור לדוכן אחר, ואני אגש לבד כדי לקבל מחיר סיני ולא מחיר תיירים…".

ברפואה סינית, כדברי הפתגם הסיני העתיק, "אין זה משנה אם החתול הוא לבן או שחור, כל עוד הוא תופס את העכבר". המטופלים סובלים מבעיות עור השכיחות גם במערב: אורטיקריהאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור), פסוריאזיסאקנה וסבוריאה, אקזמות, בעיות גרד ומגוון בעיות עור נדירות יותר. הטיפול מבוסס על ראייה הוליסטית של גוף ונפש, כאשר העור נחשב כהחצנה של מצב האיזון הפנימי, הן הפיזיולוגי והן הנפשי. עיקר הטיפול בצמחי מרפא, תזונה ודיקור הוא פנימי ומכוון לפתור את הבעיה מהשורש.

כמובן שישנו גם טיפול חיצוני במשחות וקרמים המופקים מצמחים, אך הוא רק משלים. לדוגמא: מחלות עור בהם ניתן לראות גם תהליכים דלקתיים כמו אקנה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס או סבוריאה – יאובחנו כחוסק איזון אנרגטי בין היין והיאנג. במצב דלקתי ישנה הצתברות של אנרגיה חמה בגוף, תהליך המכונה הצתברות חום פנימי. חום זה לא יראה במדחום, אבל הוא מצביע על העובדה שתהליך דלקתי התחיל בגוף. כיצד איפוא נזהה אותו? תחושות של "בוער לי בפנים", או "העור ממש בוער", צימאון, עצבנות, אימפולסיביות, עיניים אדומות, העדפת מזג אוויר קר ומשקאות קרים – כל אלה הם רק חלק מהסימנים המצביעים בתשאול הסיני על החום הזה, המתפרץ בשלב זה או אחר וגורם לפריחות, גרד ותהליכים דלקתיים על פני העור.

ישנם מספר גורמים ליצירת חום פנימי זה של הגוף, והבולטים שבהם הם תזונה, מבנה גופני ומבנה נפשי. סוגים מסויימים של מזון הם בעלי אופי "חם" (התזונה הסינית מסווגת את המזונות גם על פי הטמפרטורה שהם יוצרים בגופנו). לדוגמא: מזון חריף, מתובל או מטוגן, ושתיה מרובה של קפה. הסינים מקפידים על ארוחות דלות שומנים וסוכרים, המתבצעות בזמנים קבועים. התזונה הסינית דוגלת באמונה "אכול בבוקר כמו קיסר, בצהריים כמו נסיך, ובערב כאביון". הסדר הקבוע של הארוחות והעובדה שאינם אוכלים אוכל "כבד" גורמים, להשקפתם, לשמירת העור נקי וחלק.

עוד עובדה מעניינת שגיליתי בזמן הארוחות הרבות שאכלתי בסין, היא שעצם השימוש במקלות סינים מחייב אכילה איטית יותר ובחירה בררנית יותר של המזון. הסינים אוכלים את המזון פרוס לחתיכות קטנות (לעולם לא תמצא סטייק ענקי על השולחן), מה שמאפשר אכילה מתונה ופחות עומס על מערכת העיכול. בכל ארוחה יהיה גם תה ירוק על השולחן. התה הירוק עוזר לעיכול, להורדת שמנוניות המזון ונחשב כבעל השפעה מצויינת על העור (בניגוד לקפה שמוסיף לחום הפנימי).

בישראל ישנה נטיה לאכול אוכל כבד ועתיר שומנים, מטוגן, חריף, על האש, וכן גבינות שמנות. כל אלה מעודדים את יצירת החום הפנימי, שבסופו של דבר יתפרץ על פני העור. מעניין לראות שבדור הצעיר בסין, שהרגלי התזונה שלו הפכו מערביים יותר (במיוחד עם כניסת חברות האוכל המהיר), ניתן למצוא הרבה יותר בעיות עור, בגיל צעיר יחסית, לעומת העור החלק והנקי של הדור המבוגר יותר.

תזונה נכונה לשמירה על העור

עוד דוגמא המדגישה את חשיבותה של מערכת העיכול ברפואה הסינית, היא חלוקת הגוף לשלושה אזורים עיקריים: עליון, אמצעי ותחתון. החלק האמצעי , הקשור למערכת העיכול, מדומה ל"מטבח" בו נערכים כל הבישולים. החלק התחתון מכונה "תעלות ניקוז" – לשם מתנקזת כל הפסולת ויוצאת החוצה. החלק העליון הוא ה"סלון" או חדר האורחים, שבו יושבים ונהנים מארוחה טובה שבושלה במטבה (החלק העליון מקושר גם לריאות – איבר בעל חשיבות עצומה למצב העור). תארו לעצמכם מה קורה כאשר המטבח איננו מתפקד מבחינת מרכיבי המזון, רמת הניקיון והריחות היוצאים ממנו אל חדר האורחים… העור שלנו שייך לחדר האורחים והוא למעשה ההשתקפות של מה שקורה במטבח שלנו. לכן התזונה מהווה מרכיב חשוב בשמירה על עור נקי וחלק.

גם למבנה הגופני והנפשי ישנה השפעה על מצב העור. הרפואה הסינית מבחינה בשני סוגים בסיסיים של מבנה גופני ונפשי: מבנה יאנגי ומבנה ייני. אנשים בעלי המבנה היאנגי יהיו כאלו שבדרך כלל יותר חם להם והם מוחצנים באופיים וברגשותיהם. אנשים אלה יהיו בעלי נטייה חזקה לפתח תופעות של חום ויובש על פני העור. לעומתם, לאנשים היינים בדרך כלל יותר קר, הם פחות מוחצנים באופיים, יותר איטיים, נוטים להשמנה ונוטים לפתח הצתברויות של לחות ושמנוניות בגוף, שגורמים להיווצרות בעיות עור שונות.

ברפואה הסינית קיימים למעלה מ-5,000 חומרי מרפא המתועדים בספרות המקצועית, כאשר מבחינה קלינית משתמשים בכ-400 צמחים עיקריים (אחוז קטן מהווים גם חומרים מן החי ומינרליים שונים). הרכבת פורמולת צמחי המרפא מתבססת בראש ובראשונה על אבחון חוסר האיזון שתיארתי. הפורמולה מותאמת אינדיבידואלית לכל אדם ואדם. בחירת הצמחים בפורמולה מתבססת הן על ידע רב הנמצא בספרות מקצועית עשירה, המקיפה למעלה מ-2,000 שנות ניסיון קליני, והן על נסיונו הקליני של המטפל.

במקביל ללקיחת צמחי המרפא, הסינים משתמשים גם בדיקור – כלי טיפול חשוב בהחזרת האיזון לגוף. ישנן נקודות דיקור בעלות השפעה טובה ומקררת על העור, ותרומתה גדולה בנושא הרגעת הנפש ומניעת התפרצויות עוריות על רקע של מתחים. המתח הנפשי הוא גורם שעל פי הרפואה הסינית מביא לחסימות אנרגיה בגופינו, שיוצרות חום פנימי המאפשר לפריחה לצאת על פני העור. לכן פעילות גופנית מרגיעה כמו טאי צ'י ויוגה משפיעה לטובה על ירידת המתח בגופינו ותשפיע לטובה גם על העור.