בגוף בריא כל מערכות הגוף הפנימיות מאוזנות ומתפקדות בהרמוניה מלאה עם איברים, הרגשות ותנאי הסביבה המקיפה את האדם. כאשר הגוף יוצא מאיזון ואינו מצליח להחזירו בכוחות עצמו, מתחיל תהליך של מחלה ובהמשכו יופיעו סימניה. זיהוי המחלה מתחיל בהתחקות אחר הגורם שפגע באיזון ותפקוד.
גורם המחלה (לא רק התופעות), הוא נתון חשוב מאד לקביעת האסטרטגיה הטיפולית המקיפה במקור המחלה ובמניעתה בעתיד. לדוגמא, ילד הסובל משלשולים תכופים יטופל מיד בצמחי מרפא שיחזקו את מערכת העיכול ויעצרו את השלשולים. אך ייתכן שהשלשול נגרם בגלל הרגלי תזונה פסולים שימשיכו לפגוע בפעולת העיכול שלו, ולכן הכרחי גם לאתר ולשנות הרגלים אלה כחלק מן הטיפול המלא והמונע.
החלוקה לקבוצות
הרפואה הסינית המסורתית מבחינה ומפרידה באופן ברור בין גורמי מחלות חיצוניים, גורמי מחלה פנימיים, וגורמים נוספים.
החיצוניים – קשורים לשינויים פתאומיים בתנאי סביבה(מזג אויר, שינוי טמפרטורה ולחות..) ולמידת ההסתגלות אליהם. גורמים חיצוניים אלה נקראים בקלאסיקה הסינית "שש הרוחות הרעות", והם: רוח, קור, חום, יובש ולחות.
הפנימיים – כוללים שבעת רגשות אנושיים שכל אדם חווה במהלך חייו: שמחה, כעס, עצב, דאגה, צער, פחד והלם.
האחרים – תזונה לקויה, מתח נפשי, חוסר בפעילות גופנית, במבנה גוף (קונסטיטוציה) חלש, עייפות פיזית ומנטאלית מצטברת, עודף/חוסר בפעילות מינית, חבלה, טראומה, טפילים ורעלים בגוף, וטיפול רפואי שגוי. הרפואה הסינית מגדירה באופן מפורט ביותר את המאפיינים והסימנים של כל תופעת מחלה, ומתייחסת במלוא הרצינות להבדלים הדקים לכאורה בניהם. לדוגמא, לשפעת רגילה יש 5-6 סוגים שונים של תופעות מאפיינות ובכל אחת מהן מטפלים באופן שונה.
1. רוח
הרוח נחשבת לגורם מחלה עיקרי בהתקררויות שונות, יחד עם גורמים חיצוניים אחרים. בסין נחשבת הרוח לגורם מחלה דומיננטי בתקופת האביב, אך למעשה זהו גורם חיצוני משמעותי גם ביתר עונות השנה. הרוח יכולה לחדור בקלות לגוף לאחר הזעה או בזמן שינה, ובדרך כלל לפלג גוף עליון – ראש, פנים, צוואר. גורם זה יכול להיות המקור העיקרי לתופעות כמו כאבי ראש, נזלות, כאבי גרון, נפיחויות בפנים והזעות.
מאפיינים: טבעה משתנה ותנועתה המתמדת, דומים לתופעות מחלה הנובעות ממנה- כאבי פרקים משתנים הנעים בין פרקי גוף, פריחות עוריות באות וחולפות, התכווצויות שונות, צניחת שפה/עין עם שיתוק חלקי של הפנים, בתופעות של רעד גופני כמו פרקינסון ואפילפסיה, לדוגמא, גורם המחלה מוגדר כרוח פנימית שהופיעה בעקבות חוסר איזון גופני מתמשך.
סוגים שונים של רוח הם:
רוח קרה – הגורמת לנזלת שקופה ובהירה, כאבי צוואר וכאבי גב עליון.
רוח חמה – גורמת לחום, לנזלת צהובה ולכאבי גרון.
רוח לחה – גורמת לנזלת ולהתנפחות הפנים, ולבצקות בפלג גוף עליון.
רוח יבשה – גורמת לשיעול יבש ולתחושת יובש כללית.
אבחנה זו מאפשרת התאמה מדויקת מאד של צמחי מרפא, דיקור וטיפולים אחרים ספציפיים לכל תופעה.
2. קור
הקור הוא גורם דומיננטי במחלות מסוימות בעיקר בתקופת החורף. בשאר עונות השנה השפעתו קלה יותר, בדרך כלל. קור יכול לחדור לגוף בגלל לבוש לא מתאים, לאחר הזעה, בעקבות מעבר מהיר מסביבה חמה לסביבה קרה וכדומה. הקור נחשב לגורם מחלה יני, ולפיכך הוא פוגע בעיקר באנרגיית היאנג של הגוף, שאחד מתפקידיה החשובים הוא לחמם ולשמור על חום הגוף.
סימנים גלויים לחדירת קור לגוף יתבטא ברגליים וידיים קרות, בכאבי בטן קרים שחום מקל עליהם, ובדרך כלל ילוו בשלשול ובשתן בהיר ומרובה. הקור הוא מטבעו תופעה מכווצת, ולכן הוא יכול לגרום לתופעות כמו התכווצות שרירים והתכווצות נקבוביות העור שיגרמו לכאבי שרירים ולעצירת הזעה. כאבי שרירים וכאבי פרקים עלולים להחמיר במיוחד באזורי מחיה קרים ובחורף.
3. חום ואש
החום מסווג לשתי קטגוריות – חום בינוני וחום גבוה – אש. חום יכול לחדור לגוף מבחוץ או להיווצר בתוך הגוף, כאשר אחד האיברים מאבד את האיזון הין והיאנג שלו ומפתח חום גבוה. חום או אש אופייניים למצב של עודף באנרגיית יאנג בגוף המופיעה בדרך כלל בעונת הקיץ.
עודף באנרגיית יאנג פוגע במשק הנוזלים בגוף, ומתבטא בתופעות יובש כמו: צימאון, יובש בגרון ובפה, עצירות ושתן מועט וצהוב. הטיפול בתופעות נלוות לחום ייעשה בצמחי מרפא מנקים, מקררים ומלחלחים.
חום ואש כגורמי מחלה יכולים לגרום לתופעות נוספות כמו חום גבוה, אי שקט נפשי, הזעות, פצעי חום בפה ועל הלשון, חניכיים אדומים, כואבים ונפוחים, כאבי ראש, עיניים אדומות וכואבות. בהכללה ניתן לומר כי על תופעות החום משפיעות על המערך הנפשי, וגורמות לחוסר שקט ולעצבנות.
חדירה חריפה של חום קיצוני וגבוה ביותר "חום קיץ" בהגדרת הרפואה הסינית, גורמת לתופעות קיצוניות של התייבשות ומחייבת טיפול מידי בעירוי נוזלים, ורק לאחר מכן טיפול בצמחי מרפא מלחלחים, דיקור ותזונה מתאימה.
4. יובש
עונת הסתיו יבשה מאד במקומות שונים בסין, ולכן היובש כגורם מחלה מתקשר בעיקר לתקופה זו, על פי הרפואה הסינית המסורתית.
היובש פוגע במשק הנוזלים בגוף וגורם לתופעות של צימאון, עצירות, יובש באף, בפה ובגרון, לעצירת שתן, לפגיעה בריאות ולשיעול יבש. הטיפול המתאים לתופעות אלה יכלול צמחי מרפא מלחלחים לריאות ולמערכות אחרות בגוף.
5. לחות
הלחות מוגדרת על פי צורתה והיא יכולה דלילה ונקייה, או צמיגה ומלוכלכת. במצבה הצמיגי והמעובה היא נקראת ליחה. הלחות והליחה נגרמות בעקבות הצטברות נוזלים בגוף, דבר המעיד על תפקוד לקוי ולא מאוזן של הריאות, הטחול והכליות ועל הפרעות המערכת חילוף החומרים בגוף.
מחלות רבות מתוארות כמחלות ליחה ולחות, בהתאם למקומן בגוף. אם כן, הלחות היא גורם שאינו נראה לעין אך הוא שכיח במקרים רבים. את הסימנים הבולטים המעידים על הצטברות לחות, כמו לחץ, כבדות גופנית ונפשית ובעיות עיכול, אפשר לאשש בבדיקת מצב הלשון וטיב הדופק. הטיפול בתופעות לחות נעשה בצמחי מרפא מנקזי לחות, או בצמחים מחזקים למערכת העיכול, לריאות או לכל איבר אחר שנפגע מעודף לחות.
בנוסף הדיקור הוא כלי נוסף לטיפול בהוצאת לחות מהגוף על ידי נקודות שונות. השפעת הלחות על העור מתבטאת בבעיות רבות, כמו פסוריאזיס עליה ניתן לקרוא כאן, אקזמה, אקנה, סבוריאה, ופריחות אחרות, כל אלו מטופלות בהצלחה רבה ברפואה סינית.