ויטמין D ויעילותו לטיפול בפסוריאזיס

דוד פרלה

כשלושה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלת העור פסוריאזיס. למחלה עצמה אין מרפא – ניתן רק להקל על הסימפטומים ועל תופעות הלוואי שלה. מחקרים חדשים מראים שויטמין D הוא מרכיב חשוב ביותר בטיפול במחלות אוטו-אימוניות בכלל ובפסוריאזיס בפרט.

מחלת הפסוריאזיס, המכונה בעברית ספחת, היא מחלת עור אוטואימונית. זוהי מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף "מתקלקלת" מסיבה כלשהי ובמקום לתקוף זיהומים חיצוניים – התפקיד שלה כשהיא פועלת באופן תקין – היא מזהה את הגוף עצמו, או חלקים מסוימים בו, כזיהום חיצוני ותוקפת אותו.

זוהי אם כן מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת, בטעות, את הגוף עצמו.

במקרה של מחלת הפסוריאזיס, הגוף מזהה את תאי העור כאויב, כזיהום חיצוני. כתוצאה מכך תאי הדם הלבנים של המערכת החיסונית (לימפוציטים מסוג T או תאי T) תוקפים את תאי העור שמתים במהירות ומתחלפים בקצב מהיר מאוד. ההתחלפות של תאי העור מהירה מיכולת הגוף להיפטר מהתאים המתים והם מתחילים להצטבר בשכבות.

בצורותיה הקלות יחסית, המחלה מתבטאת בקשקשת, בעור שמתבקע ומדמם ובהופעת נקודות אדומות קטנות.

בצורותיה החמורות יותר היא גם גורמת לנגעים מוגלתיים, לכאבי פרקים ולגלי חום. הסובלים מהמחלה גם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול ממחלות נוספות כמו בעיות עיניים, סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה ומחלות לב. למחלה גם השלכות פסיכולוגיות שנוגעות בדימוי גוף וביחס החברה לחולים במחלה.

עד היום עוד לא נמצאה תרופה כוללת למחלה והטיפול נועד להקל על חיי הסובלים ממנה ולהפחית את הסימפטומים. לקריאה מורחבת על מחלת הפסוריאזיס לחצו כאן >>

איך ויטמין D נלחם בפסוריאזיס?

ויטמין D הוא ויטמין ייחודי. ויטמינים, באופן כללי ופשטני, הם תרכובות אורגניות שהגוף זקוק להם אך איננו יכול לייצר אותן – הוא זקוק למקור חיצוני על מנת לקבל אותן.

בעוד שאת שאר הויטמינים אנחנו מקבלים דרך התזונה שלנו, המקור העיקרי (הטבעי) של ויטמין D הוא קרינת השמש. בעבר, כאשר בני האדם חיו ועבדו הרבה יותר מחוץ לבית, מחסור בויטמין זה היה נדיר.

כיום, כשאנחנו מבלים יותר מדי זמן בבית השכיחות של חוסר בויטמין D גדולה הרבה יותר. לכן גדל הצורך בקבלת ויטמין זה ממקורות מלאכותיים – תוספי תזונה מסוגים שונים.

הקשר בין ויטמין D לעור האדם הוא עתיק. כשראשוני בני האדם חיו באפריקה, היכן שיש הרבה שמש, העור שלהם היה עשיר במלנין – המרכיב שנותן לעור הכהה את צבעו ומגן על העור מפני קרינת השמש.

כשבני האדם נדדו צפונה והגיעו אל המקומות שבהם יש פחות שמש וייצור ויטמין D הופך קשה יותר, העור שלהם איבד את הפיגמנט הכהה והפך בהיר יותר – יעיל יותר בקליטת קרינת שמש וייצור ויטמין D; פחות יעיל בהגנה מקרינת השמש המזיקה.

בעוד שהחשיבות של ויטמין D לרמות הסידן בגוף ידועות כבר הרבה זמן, בשנים האחרונות הוכח שלויטמין D חשיבות גדולה גם לפעילות התקינה של המערכת החיסונית.

ברוב התאים של המערכת החיסונית ישנו קולטן לויטמין D והוא מגביר את המוכנות של התאים האלה לפעולה כשמתגלה זיהום ומסייע להתרבות שלהם כשהם צריכים להילחם בזיהום.

כאשר המערכת החיסונית נפגעת ומתחילה לפעול כנגד הגוף – מחלה אוטואימונית – ויטמין D שנמצא בתאי ה-T יכול להפחית את התגובה האוטואימונית וכך לסייע לטיפול במחלה.

כך, גם מי שסובל מפסוריאזיס יכול להיעזר בויטמין D על מנת להילחם במחלה ולזרז את תהליך הריפוי.

מקורות תזונתיים ולויטמין די

שמש ופסוריאזיס: קשר חיובי

השמש נחשבת כגורם מזיק לעור: חשיפה לשמש פוגעת בעור וגורמת לנזקים – מכוויות, דרך הזדקנות מואצת של העור ועד סרטן העור. לעומת זאת, בכל הנוגע לפסוריאזיס, שמש היא דווקא גורם חיובי ומרפא. קרני ה-UV הורגים את תאי ה-T שגורמים לתגובת היתר של העור. למעשה, פוטותרפיה – טיפול בפסוריאזיס באמצעות קרני שמש (למשל, בים המלח)

או תאורת UVB מלאכותית – הוא טיפול שמוכר על ידי קופות החולים בארץ ונחשב כפיתרון מקובל למחלה. בחורף, כשיש פחות חשיפה לשמש, יש סיכוי גדול יותר להתפרצות המחלה ולהחמרה שלה.

לאור המחקרים המצביעים על החשיבות של ויטמין D לטיפול במחלות אוטואימוניות, לחשיפה לשמש יש תפקיד נוסף: העלאת רמות הויטמין בגוף באמצעות שיפור היכולת של הגוף לייצר אותו בעזרת קרינת השמש.

כמובן שכל חשיפה לשמש צריכה להיעשות בצורה הגיונית. לקרינת השמש יש גם תוצאות שליליות ומזיקות ולכן מומלץ להתייעץ עם המומחים לעניין על מנת לדעת כמה להיחשף לשמש, כיצד ומתי.

איך אפשר לצרוך ויטמין D?

המקור הטוב ביותר לויטמין D הוא השמש, אך ישנם מזונות עשירים בויטמין זה שמהווים מקור נוסף בשבילו: דגים שמנים (טונה, מקרל, סלמון וסרדינים); ביצים; כבד ואיברים פנימיים; חמאה. מזונות אלה הם מקור טוב יחסית לויטמין D כי הם גם עשירים בשומן שמשפר את יכולת הגוף לקלוט את הויטמין. חשוב לדעת שגם מזונות עשירים בויטמין D עדיין אינן מהווים תחליף לשמש ויכולים לשמש רק כהשלמה וכהעשרה.

תוספי ויטמין D שונים קיימים בשוק – חלקם מבוססים על מקורות טבעיים. מומלץ לשלב אותם עם:

  • ויטמין K2: חשוב להסעת הסידן בגוף. אם ויטמין D מסייע לייצור הסידן ולאיזון שלו בגוף, ויטמין K2 מבטיח שהוא לא יצטבר במקום אחד אלא יגיע לכל מקום שבו הוא נחוץ.
  • מגנזיום: חשוב לפעילות התקינה של הסידן. יתר על כן, הוא ממלא תפקיד חשוב בהמרת ויטמין D לצורתו הפעילה ומסייע לייצור אנזימים שמבטיחים את הפעילות התקינה של ויטמין D.

הגילויים האחרונים על תפקידו של ויטמין D במערכת החיסונית של הגוף והאפשרויות הגלומות בו לטיפול במחלות אוטו-אימוניות מהווים בשורה לסובלים מפסוריאזיס.

ויטמין D ופסוריאזיס – מחקרים

הספרות המקצועית מראה קשר מובהק בין ויטמין D למחלת הפסוריאזיס. תזכורת לכך מופיעה כבר בשנת 1930, אז החלו לטפל בפסוריאזיס באמצעות ויטמין D, כאשר עם השנים הבינו את מידת חשיבותו של וויטמין זה בכל הקשור לעורנו ולמחלות הקשורות בו. החל משנות ה-90 נערכו לא מעט מחקרים שבחנו את השימוש בוויטמין D בנטילה פומית או בנטילה חיצונית כחלק מהטיפול בפסוריאזיס וכן את החשיפה לשמש והטיפול באור כגורמים המשפיעים על רמות הוויטמין בדם.

להלן המסקנות העיקריות, אליהן הגיעו החוקרים:

  • ישנן ארבע צורות של וויטמין D, הנחשבות לבטוחות וליעילות כטיפול במחלת הפסוריאזיס: וויטמין D2, וויטמין D3, וויטמין D3-1 וויטמין D25.
  • ריכוז תקין של וויטמין D בדם (מעל ל-20 מ"ל) הוא שכיח מאד אצל הסובלים מהמחלה, אך איננו מספיק כדי לשפר את מידת חומרתה.
  • ריכוז של מעל ל-100 מ"ל וויטמין D (שנחשב כריכוז גבוה) המתקבל לאחר הטיפול נמצא כריכוז בטוח.
  • טיפולים שונים מובילים לרמות שונות של ריכוז וויטמין D בדם.
  • במינונים גבוהים של וויטמין D נמצא כי חל שיפור משמעותי יותר במצבו של המטופל וכך גם הקשר בין מנה-תגובה.
  • כל הטיפולים שהוצעו הובילו לעלייה בייצור הקלציטריול, הלא הוא וויטמין D בתצורתו הפעילה.
  • בטיפול באור נמצא ריכוז גבוה יותר של וויטמין D בדם, מאשר חשיפה לשמש.
  • קבלת וויטמין D כתוסף איננה משפיעה באופן שלילי ולכן בטוחה.
  • טיפול באור וחשיפה לשמש, מבחינת בטיחותו של הטיפול עצמו, זהים לטיפול באמצעות וויטמין D בנטילה פומית או בשימוש חיצוני.
  • כל החוקרים, שלקחו חלק במחקרים אלה, דיווחו על בטיחותו הרבה ומידת יעילותו הרבה מאד גם כן של וויטמין D כטיפול במחלת הפסוריאזיס.
  • החוקרים, כאשר הם מסכמים את מחקרם, טוענים כי הקביעה על כך שישנן השפעות שליליות של ויטמין D בשל צריכה גבוהה מאד שלו, אינן נכונות להיום, וכדי להביא להקלה במחלת הפסוריאזיס, נדרשת רמה של 100 מ"ל ויטמין D בדם, בין אם במסגרת נטילת תוספי ויטמין D2 או תוספי ויטמין D3. מחקרים קליניים קובעים כי מינון גבוה של ויטמין D, הנע בין 10,000 ל-25,000 יחב"ל יכול להיות בטוח וגם יעיל. ולכן, בכל הקשור לצריכת ויטמין D לסובלים ממחלת הפסוריאזיס, יש לשקול את ההמלצות מחדש ולבחון תוספת גבוהה יותר של ויטמין D מכפי שהיה מקובל בעבר.

 

יצירת
קשר

    השאירו פרטים

    ואחזור אליכם בהקדם

    03-5344006 לקביעת תור

      השאירו פרטים

      ואחזור אליכם בהקדם