טיפול מקומי עם רירית רוזומונס חיה (Roseomonas mucosa), נמצא בטוח לטיפול באטופיק דרמטיטיס אצל ילדים ומבוגרים. כך לפי ממצאים של מחקר מתמשך ב- National Institutes of Health) NIH) שבבת'סדה, מרילנד, ארה"ב. מחקר פרה-קליני שהתבצע על עכברים, הראה שהחיידק, כשנאסף מעור בריא, יכול להקל על התסמינים של אטופיק דרמטיטיס.
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור ההופכת את העור למגורה ומגרד וגורמת לפריחה ולדלקת. המחלה מקושרת לסיכון מוגבר להתפתחות אסטמה, קדחת השחת ואלרגיות למזון. המחלה נפוצה בקרב תינוקות וילדים ופעמים רבות נעלמת מעצמה, אך לעיתים היא נמשכת גם בחייו המבוגרים של הילד.
לקריאה נוספת על אטופיק דרמטיטיס לחצו כאן >>
טיפול קל, יעיל וזול
"חיים עם אטופיק דרמטיטיס יכולים להיות מאתגרים פיזית ורגשית. על אף שקיים טיפול העוזר לנהל את התסמינים, הוא עלול להיות מייגע, תובעני וגם יקר", אומר ד"ר פוסי, מנהל המכון לאלרגיות ומחלות זיהומית שב-NIH. "נדרשים טיפולים חדשים, פחות יקרים ופחות תובעניים כדי להרחיב את אפשרויות הטיפול במחלה".
אמנם הסיבה למחלה אינה ידועה, אך מחקרים מצביעים על כך שייתכן והמיקרוביום של העור – אוכלוסיית החיידקים והאורגניזמים החיים על העור – משחק תפקיד חשוב בהתפרצות המחלה. מזה שנים רבות ידוע שלאנשים עם אטופיק דרמטיטיס יש יותר חיידקים מסוג סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus) על העור שלהם. חיידק זה גורם לדלקת ומגרה תגובות חיסוניות המחמירות את תסמיני המחלה.
המחקר שנערך לאחרונה ב-NIH והתבצע על עכברים, הראה שרירית רוזומונס חיה, שנלקחה מעור של אנשים בריאים הטיבה עם תסמיני המחלה ואילו רירית רוזומונס חיה, שנלקחה מעור של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס לא הובילה להטבה ולעיתים אף החמירה את המצב.
בהתבסס על מחקר זה, תכננו המדענים מחקר ראשוני שיבדוק את השפעתה של רירית רוזומונס חיה על אנשים הסובלים מהמחלה.
חשיבותו של הרכב החיידקים בעור
"מטרת השימוש ברירית רוזומונס חיה, שנלקחה מעור של אנשים בריאים, היא לשנות את המיקרוביום של העור. שינוי זה יכול להקל על תסמיני המחלה ולשחרר את החולים בה מהטיפול היומיומי והמייגע שהם נדרשים לו", אומר איאן מיילס, החוקר הראשי. "אם מחקרים עתידיים יתמכו בהשערה זו, אנחנו מקווים שהדבר יוביל לפיתוח של טיפולים זולים במחלה ושאינם דורשים התעסקות יומיומית".
החוקרים בדקו את הטיפול הניסיוני בקרב 10 חולי אטופיק דרמטיטיס בוגרים. פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות, התיזו הנסיינים על עורם תמיסה של מים וסוכר שהכילה כמות גדולה של רירית רוזומונס שמקורה בעור בריא. הם התבקשו להתיז את התמיסה בחלק הפנימי של המרפק ובאזור נוסף לבחירתם. את החיידקים שהגיעו מעורם של אנשים בריאים, בודדו החוקרים משאר מרכיבי העור שהיו בדגימה והם גודלו בתנאים סטריליים במעבדה. המטופלים התבקשו להמשיך כרגיל בשאר הטיפולים שלהם – תרופות, מריחת סטרואידים וכו'.
המשתתפים לא דיווחו על תופעות לוואי או סיבוכים. רוב המשתתפים חוו שיפור בתסמיני המחלה וארבעה שבועות לאחר סיום הטיפול בחיידקים הם נזקקו לפחות סטרואידים במריחה.
השלב הבא היה ניסוי בהשתתפות חמישה נסיינים בגילים 9-14 הסובלים מאטופיק דרמטיטיס. המטופלים התבקשו לרסס את התמיסה המכילה את החיידקים על כל האזורים הנגועים בעורם – פעמיים בשבוע. לאחר מכן הם התבקשו להמשיך בטיפול ארבעה שבועות נוספים ולבצע את הטיפול לסירוגין (יום כן-יום לא). גם בניסוי זה לא דווח על תופעות לוואי או סיבוכים ורוב המשתתפים דיווחו על שיפור בתסמינים ובהפחתת הצורך בשימוש בסטרואידים במריחה. כמו כן נמצא שהטיפול הקטין את האוכלוסייה של הסטפילוקוק הזהוב אצל הילדים.
יותר מ-50% שיפור
על אף שנדרשים ניסויים עם קבוצות בקרה כדי להעריך את יעילותו של הטיפול, החוקרים מצאו שיפור של יותר מחמישים אחוזים בקרב המשתתפים: ארבעה מתוך חמשת הילדים, ושישה מתוך עשרת המבוגרים דיווחו של שיפור בתסמיני המחלה. הילדים שהשתתפו במחקר ממשיכים להיות במעקב החוקרים, שמכניסים ילדים חדשים לתוך המחקר.
כדי להבין טוב יותר את הגורמים המובילים לחוסר האיזון בבקטריום של העור, החוקרים בודקים גם האם החומרים שמפריש הרוזומונס, או שנמצאים בתכשירים מסוימים לעור, קשורים להתפתחות אטופיק דרמטיטיס. הם מצאו שרירית רוזומונס שנלקחה מחולים במחלה גורמת לגירויים בעור, בעוד שרירית רוזומונס שנלקחה מאנשים בריאים מפרישה חומרים המעלים את חסינותו של מחסום העור ושעוזרים לווסת את מערכת החיסון.
כמו כן, פאראבנים מסוימים (חומרים משמרים הנמצאים בתכשירים המיועדים לעור) וחומרי לחות למיניהם מפריעים לשגשוג של רירית רוזומונס שהגיעה מעור בריא, אך לא הייתה להם השפעה כזו על רירית רוזומונס שהגיע מעור עם אטופיק דרמטיטיס או על שגשוג של סטפילוקוק זהוב. ממצאים אלו מצביעים על כך שקיימים תכשירים היכולים להחמיר את התסמינים של המחלה ואת יעילות הטיפול באמצעות רירית רוזומונס.
תוצאות סופיות מהמחקר שעדייו מתקיים ב-NIH, יספקו את הבסיס למחקרים נרחבים יותר, שמטרתן תהיה הערכת יעילות הטיפול החדשני הזה והבנת תפקידה של רירית רוזומונס בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס.
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן