פטריה בעור: טיפול טבעי ויעיל

הכותב: דוד פרלה

פטרת העור (Dermatophytosis) היא מחלה זיהומית של העור הנגרמת עקב חשיפה חיצונית לסוגי פטריות שונים. עם זאת, לעיתים מקור הזיהום אינו חיצוני, ומדובר בתהליך הבשלה פנימי תחת תנאים מסוימים של פטריות הנמצאות בגופנו באופן טבעי (כמו במקרה של פטריית שמש למשל).

עד כמה נפוץ הזיהום הפטרייתי על העור? פטרת העור, בדגש על פטרת הרגליים, היא ממחלות העור השכיחות ביותר בקרב כלל האוכלוסייה ללא תלות בגיל. מחקרים מראים שבקרב אוכלוסיות מסוימות (למשל חיילים, ילדים בקייטנות או אוכלוסיות במדינות טרופיות) אחוזי הנדבקים יכולים להגיע מעל 30%.

מחוללי המחלה נקראים דרמטופיטים (Dermatophytes), הם פוגעים בשכבה הקרנית של העור (השכבה העליונה) באופן שטחי בדרך כלל ומתאפיינים בנגעים בגוונים חומים או לבנים המופיעים על העור, הרגליים, הפנים, הגב ועוד. הזיהומים הפטרייתיים אינם מסוכנים, ולרוב מאופיינים בנגעים אסתטיים בצורת כתמים שטחיים על פני העור.

מה כולל הטיפול הטבעי בפטריה על העור?

טיפול טבעי ברפואה סינית נגד פטריות בעור נחשב ליעיל ובטוח להקלה מיידית בתסמינים. הטיפול מתמקד בחיזוק המערכת החיסונית והפעילות האנטי פטרייתית של הגוף, לצד שימוש במשחות וקרמים – רפואיים וגם טבעיים – להקלת התסמינים.

לעיתים נעשה שימוש בטכניקות דיקור המסייעות בהחזרת האיזון הטבעי לגוף ולמערכת החיסון. הדיקור עוזר במיוחד להורדת הגרד ולאיזון מחדש של מערכת החיסון.

משחות טבעיות נפוצות לשימוש מכילות בין היתר שמן עץ התה, אלוורה וצמח הפוליגונום, שעוזרים בפינוי החום והלחות מהגוף, וכן תוספי תזונה כמו פרוביוטיקה לחיזוק הגוף.

הטיפול המערבי כולל בעיקר מתן משחות אנטי-פטרייתיות כדוגמת אגיסטן, ניזורל, דקטרין, למיסיל או טיפול פנימי בכדורים להשמדת הפטרייה (תרופות פנימיות פחות נפוצות, כי יש להן יותר תופעות לוואי).

מה גורם לפטרת העור להופיע ומעודד את התפשטותה?

כיום ידועים עשרות רבות של זיהומים פטרייתיים, המוכרים ביניהם הם זני אפידרמופיטון, טריכופיטון ומיקרוספרום. חלקם אחראים לפטרת העור ואחרים גורמים לפטרת הציפורניים ולפטרת בשיער.

רוב הזיהומים הפטרייתיים יחדרו לעור דרך מנגנוני הדבקה חיצוניים ולאחר מכן תחל ההתפשטות הנגעים. ההדבקה יכולה להיות חיצונית במגע עם חיות, אביזרים נגועים, מקלחות ציבוריות, לבישת בגדים או מגע עם משטחים בעלי רובד פטרייתי, או באמצעות העברה בין אדם לאדם.

פטריות העור לא יכולות להתקיים על מצע רירי (להבדיל מקנדידה למשל, שמתפתחת באיזורים חמים ולחים, כמו בנרתיק ובפה), והן חודרות לגוף באיזורים בהם העור סדוק, קשה או בעל קשקשת. הפטריות אוהבות לצמוח על גבי שכבת הקרנית (שכבות תאי עור מתים). בשכבה זו נמצא חומר בשם קרטין אותו הפטריות והשמרים אוהבים לפרק ולחדור דרכו לעור.

תנאים של לחות, עור סדוק, חום, לחות ויובש הם אידיאלים להתפתחות הפטרייה, ולכן גם נחשבים גורמים מרכזיים לפטרת העור.

מחקרים מצביעים על היחלשות של המערכת החיסונית כגורם נוסף שמגביר את הסיכון להופעת הפטריות על העור עקב חוסר יכולת של הגוף להתמודד עם הזיהום החיצוני. כמו כן, אלו שרגישים יותר למחלות עור ולתהליכים דלקתיים בעור, יהיו חשופים יותר גם כן לפטריות בעור.

סוגי פטריות ותסמינים ייחודיים

פטריה בעור בצורת עיגול

פטרת הגוף (באנגלית נקראת גם Ringworm) בשל צורתה העגולה דמוית תולעת מקופלת, נפוצה באיזורי הגוף השונים שחשופים לסביבה החיצונית (בעיקר בקרקפת, גפיים וגב).

הפטרת מתאפיינת בנגעים עגולים ואדמומיות על העור, ומלווה בתסמינים של גרד, ולעיתים גם קשקשת, סדקים והתקשות של העור.

פטריה בעור הפנים

נגע פטרייתי מדבק שאופייני לאזור הפנים (tinea faciei). מאופיין בכתמים בהירים ללא צורה אחידה המתפשטים על פני הלחיים, המצח והאף בעיקר (על מצע נטול שערות).

בחלק מן המקרים הנגעים יהיו שטחיים ויופיעו בצורת כתמים בהירים כמעט בלתי נראים. במקרים אחרים, הכתמים עלולים לגרום אדמומיות, גרד וקשקשת.

אבחנת פטרת הפנים עשויה להיות שגויה, עקב הדמיון הרב בין תסמיני המחלה ובין נגעי עור אחרים כמו סבוריאה בפנים.

פטריה נוספת שאופיינית לאזור היא פטריית הזקן. להבדיל מפטריית הפנים, זו צומחת על גבי שיער הפנים, ומאופיינת (כמו פטרת הקרקפת) בדלקתיות ורגישות של העור. פטרת עור הפנים נפוצה בעיקר באזורים עניים ובתנאי סניטריה ירודים. ללא טיפול הולם, התהליכים הדלקתיים עלולים להשאיר גם צלקות וקרחות על העור.

פטריה בעור הידיים

נקראת tinea manuum ומועברת על ידי מגע ישיר עם בלי חיים, משטחים מזוהמים או במגע בין בני אדם. הפטרייה בדרך כלל מועברת רק לאחת הידיים, והיא מאופיינת בקשקשים אדומים.

מדובר בצורה מתונה יחסית של פטרת העור, ובדרך כלל היא מלווה בפחות תסמיני גרד, קשקשת או דלקת מסוגי פטריות אחרים.

על מנת להימנע מהופעת הפטריות, מומלץ לשטוף ידיים באופן תכוף, במיוחד לאחר שהייה ארוכה בחוץ או במגע עם בעלי חיים.

פטרת העור בגב

פטריית הגב הנפוצה ביותר היא פטריית השמש. להבדיל ממנגנוני ההדבקה החיצוניים של רוב הזיהומים הפטרייתיים, מקורה הוא בפטריות הנמצאות באופן טבעי בגופנו "ומתעוררות" בתנאים מסוימים.

פטריות אלו מתפשטות בעיקר על אזור הגב והכתפיים, בתנאים של חום, לחות וחשיפה מרובה לשמש (מכאן מגיע גם שמה של הפטרייה).

לפטרת הגב אין צורה אחידה, והיא מתפרסת על פני שטח גדול בצורת כתמים לבנים – חומים. הפטרייה ניזונה מהחלב השומני של העור, ואינה מסוכנת או מדבקת. כמו כן, תסמיניה הם קלים בדרך כלל וכוללים גרד קל.

פטרת העור ברגליים

הזיהום הפטרייתי הנפוץ ביותר, נגרם בעיקר כתוצאה משילוב של תנאי חום, לחות ועור יבש/סדוק ולכן גם נפוץ במיוחד במדינתנו. הפטרייה חודרת לעוד על ידי מגע כף הרגל עם אדמה, מקלחות ציבוריות, בין בני אדם ועוד.

תסמיני המחלה העיקריים הם גרד עז בין אצבעות הרגליים, צריבה, קשקשת וגם עור עבה וסדוק. ללא טיפול הולם, עשויה הפטרייה להתפשט גם לאזורים העליונים של הרגליים.

על מנת להקל על תסמיני פטרת הרגליים מומלץ לאוורר את האזור ככל שניתן, להימנע מלחות וחום, וכן להשתמש במשחות כמו אגיסטן או תכשירים אנטי-פטרייתיים אחרים.

בהינתן טיפול הולם, אמורה הפטרייה לעבור תוך פרק זמן קצר של עד עשרה ימים.

טיפים למניעה

מומלץ לשים לב לכמה כללים שיעזרו לכם להימנע מהידבקות בפטריה על העור:

  • לא לבוא במגע עם כלבי או חתולי רחוב.
  • לשטוף את הידיים היטב לאחר שהות ממושכת מחוץ לבית.
  • הימנעות מחשיפה מוגברת לשמש בקיץ.
  • שימוש בחומרים טבעיים (כמו טלק) למניעת לחות מוגברת באיזורים רגישים כמו כפות הרגליים.
  • הקפדה על אוורור יומיומי של הרגליים, ושימוש בגרבי כותנה עדינות.
  • נעילת נעליים או כפכפים בבריכות ובמקלחות במקומות ציבוריים.

הטיפול המשלים ברפואה סינית יכול להתבצע במקביל לשימוש במשחות רפואיות נוגדות פטרת, ויכול לסייע בהפחתת התסמינים ובשיקום מהיר של העור. הטיפול הטבעי בפטריות בעור נחשב בטוח ויעיל להקלה מיידית תוך חיזוק המערכת החיסונית והפעילות האנטי פטרייתית של הגוף, לצד שימוש במשחות וקרמים. 

לפרטים נוספים ולכל התייעצות, צרו קשר:

שלח פנייה ישירה לדוד פרלה