כשלושה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלת העור פסוריאזיס. למחלה עצמה אין מרפא – ניתן רק להקל על הסימפטומים ועל תופעות הלוואי שלה. מחקרים חדשים מראים שויטמין D הוא מרכיב חשוב ביותר בטיפול במחלות אוטו-אימוניות בכלל ובפסוריאזיס בפרט.
מחלת הפסוריאזיס, המכונה בעברית ספחת, היא מחלת עור אוטואימונית. זוהי מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף "מתקלקלת" מסיבה כלשהי ובמקום לתקוף זיהומים חיצוניים – התפקיד שלה כשהיא פועלת באופן תקין – היא מזהה את הגוף עצמו, או חלקים מסוימים בו, כזיהום חיצוני ותוקפת אותו.
זוהי אם כן מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת, בטעות, את הגוף עצמו.
במקרה של מחלת הפסוריאזיס, הגוף מזהה את תאי העור כאויב, כזיהום חיצוני. כתוצאה מכך תאי הדם הלבנים של המערכת החיסונית (לימפוציטים מסוג T או תאי T) תוקפים את תאי העור שמתים במהירות ומתחלפים בקצב מהיר מאוד. ההתחלפות של תאי העור מהירה מיכולת הגוף להיפטר מהתאים המתים והם מתחילים להצטבר בשכבות.
בצורותיה הקלות יחסית, המחלה מתבטאת בקשקשת, בעור שמתבקע ומדמם ובהופעת נקודות אדומות קטנות.
בצורותיה החמורות יותר היא גם גורמת לנגעים מוגלתיים, לכאבי פרקים ולגלי חום. הסובלים מהמחלה גם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול ממחלות נוספות כמו בעיות עיניים, סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה ומחלות לב. למחלה גם השלכות פסיכולוגיות שנוגעות בדימוי גוף וביחס החברה לחולים במחלה.
עד היום עוד לא נמצאה תרופה כוללת למחלה והטיפול נועד להקל על חיי הסובלים ממנה ולהפחית את הסימפטומים. לקריאה מורחבת על מחלת הפסוריאזיס לחצו כאן >>