האנרגיה
מזונות שונים מייצרים אנרגיה, או במילים אחרות – מחוללים בתוך הגוף תחושות של חום וקור בדרגות שונות (חמות, חמימות, קרות,קרירות), בלי קשר לטמפרטורה שלהם בזמן האכילה. קרח או מים חמים, לדוגמה, יוצרים בגוף תחושות זמניות בלבד, ואילו תה חם משחרר דווקא אנרגיה קרירה לאחר שחום המים פג בתוך הגוף.
פלפל אדום חריף, הנציג המפורסם של צמחים מחממים, מחולל תחושת חום בגוף גם אם אוכלים אותו קר ישר מן המקרר. את הטמפרטורה הטבעית של מזון מסוים יש להתאים לסוג הגוף, או לאופי התופעה שבה מטפלים. ההתאמה צריכה להיעשות על דרך האיזון: אדם בעל סוג גוף חם, טוב שיאכל מאכלים שטבעם קר. לבעל סוג גוף קר טוב לאכול מאכלים שטבעם חם.
בצורה שונה יש לטפל בתופעות מחלה שונות: לאדם שסובל ממחלה חמה, כמו גירוי עורי שמחמיר במיוחד עם החשיפה לחום חיצוני, צריך להתאים מזונות המשחררים אנרגיה קרה, כדי להרגיע את התופעות החמות. תה מקינמון, או מרק שורש ג'ינג'ר ישן, יועיל מאד למי שהצטנן וחש קור בתוך הגוף: לקינמון ולג'ינג'ר אנרגיה חמה וגם טעם חריף, שילוב מחמם מאד. אך גם להצטננות מתלווה חום- קינמון וג'ינג'ר עלולים רק להחמיר את המצב.
התנועה
מזונות מסוימים מסוגלים להניע אנרגיה בתוך ומחוץ לגוף לכיוונים שונים. כדי להגדיר את תחומי התנועה של המזונות ואת אזורי המחלה, מחלקים את הגוף לארבעה אזורים: פנימי (תוך הגוף), חיצוני (עור ופני הגוף), תחתון (מן המותניים ומטה), ועליון (מן המותניים ומעלה). מזונות נעים כלפי חוץ, כמו תבלינים חריפים ועשבי תיבול שונים, מגבירים זיעה ומורידים חום, והם טובים לטיפול בתופעות מחלה פנימיות כמו עצירות ובטן נפוחה, יחד עם מזונות שיכולים לנקות את האזור הפנימי.
מזונות נעים כלפי פנים, כמו זרעים למיניהם, מקלים את תופעות המעיים. מזונות נעים כלפי מעלה, מן האזור התחתון אל האזור העליון, טובים לטיפול מחלה תחתונות כמו: שלשול, בטן נפולה, צניחת רחם או צניחת פי הטבעת. מזונות נעים כלפי מטה, מן האזור העליון אל האזור התחתון, טובים לטיפול בתופעות מחלה עליונות, כמו הקאה, שיהוק, שיעול ואסתמה.
מזונות חוסמים, כמו גויאבה וזיתים, יעלים בטיפול בשלשול, בהזעה מוגברת, במתן שתן תכוף, בפליטת זרע מוקדמת, וכדומה. מזונות מלחלחים ובעלי כושר סיכה, כמו דבש או תרד, מסייעים לתנועת המזון וטובים לטיפול בתופעות של התייבשות פנימית.
את כושר התנועה של המזונות אפשר לחזק או להגביר בעת הכנתם. תוספת יין לבישול מגבירה את כושר התנועה של המזון כלפי מעלה. תוספת מיץ ג'ינג'ר מגבירה את כושר חסימת המזון. מלח מחזק את נטיית התנועה כלפי מטה. גם הטעם והאנרגיה של המזון מסייעים להגדיר את כיוון התנועה: בדרך כלל, מזונות בעלי אנרגיה חמה או חמימה ובעלי טעם חריף ומתוק, נוטים לנוע כלפי מעלה או כלפי חוץ. מזונות בעלי אנרגיה קרה או צוננת ובעלי טעם חמוץ או מלוח, נוטים לנוע כלפי מטה או כלפי פנים.
יכולת התנועה של מזונות ממקורות צמחיים קשורה לחלקי הצמח: עלים ופרחים נוטים לנוע כלפי מעלה, שורשים וזרעים נוטים לנוע כלפי מטה. תזונה טיפולית מאזנת ומונעת צריכה להתאים לעונות השנה: באביב, תקופת לבלוב וצמיחה- טוב לאכול מזונות מעוררים ובעלי תנועה כלפי מעלה. בקיץ, כאשר החום גורם להתפשטות והתרחבות, טוב לאכול מזונות מקררים ונעים כלפי חוץ. בסתיו, עונת הנשירה, טוב לאכול מזונות מזינים ונעים כלפי מטה. ובחורף, כאשר הכל מתכנס ומסתגר, טוב לאכול מזונות ממריצים ונעים כלפי פנים.