תזונה מנקודת המבט של הרפואה הסינית

הכותב: דוד פרלה

מאפייני המזון ברפואה הסינית

כפי שרוב המונחים ברפואה הסינית אינם דומים לאלה של הרפואה המערבית, כך גם מאפייני המזון מוגדרים באופן שונה לגמרי מזה המקובל בתורת התזונה המערבית. ערכים תזונתיים בהגדרתם המערבית – פחמימות, חלבונים, ויטמינים, מינרלים וקלוריות וכדומה – אינם נהוגים בתזונה הסינית הטיפולית, אך לא אחת אפשר למצוא בשתי הגישות המלצות דומות לטיפול תזונתי באותן תופעות מחלה שונות.

הטעם

מזונות (כמו צמחי מרפא) נבחנים ונבדלים זה מזה על פי חמישה טעמים ברורים: מתוק, מלוח, חמוץ, חריף, מר ובנוסף על כך גם הטעם הניטראלי. כל אחד מאיברי הגוף הפנימיים מושפע וסופג את אחד הטעמים, ומכאן חשיבותם של הטעמים למנוע או לשקם תופעות מחלה וחוסר איזון המתקשרים לתפקוד ספציפי של האיברים.

הטעם החריף: פועל על הריאות ועל המעי הגס. מזונות חריפים נחשבים מגבירי אנרגיה ומעודדי הזעה.

הטעם המתוק: פועל על הקיבה והטחול (מערכת העיכול) ומסוגל לנטרל השפעות רעליות של מזונות אחרים, וכן למתן תופעות אקוטיות. הגזמה בצריכת מזונות מתוקים תשבש את פעולת העיכול ותגרום לתופעות שונות, בניהן השמנה.

הטעם החמוץ: פועל על הכבד ועל המרה, ומזונות חמוצים נחשבים "חוסמי תנועה" ומכווצים. אלה יתאימו לטיפול בשלשול, באיבוד נוזלים לא רצוני ובהזעה מוגברת.

הטעם המלוח: פועל על הכליות ושלפוחית השתן, ומזונות מלוחים נחשבים מרככים וטובים לטיפול בתופעות הקשורות להתקשות, כמו התקשות שרירים, גידים או בלוטות.

הטעם המר: פועל על הלב ועל המעי הדק, ומזונות מרים טובים להורדת חום, לייבוש נוזלי הגוף ולהמרצת שלשול. לרבים מצמחי המרפא המיועדים להורדת חום יש טעם מר.

שילוב נכון בין כל הטעמים הוא בהחלט גורם המשפיע על איכות התזונה שאנו צורכים!