היבטים קליניים נפוצים: מחלות אוטואימוניות המשפיעות על שיער של נשים

מחלות אוטואימוניות נפוצות המשפיעות על שיער

1. אלופציה אראטה (Alopecia Areata) – מחלה אוטואימונית המשפיעה על כ-2 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות מגבירה את הסיכוי לחלות במחלה. במחלה זו מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער ועלולה לגרום לנזק קבוע לזקיקים ולקרחות קבועות. אובדן השיער מתרחש לא רק בקרקפת, אלא גם בחלקים אחרים בגוף כמו ברגליים או בזקן, שם נוכל לראות קרחות מקוטעות. מעבר לאלופציה אראטה, ישנם גם מצבים של איבוד מוחלט של שיער הקרקפת או איבוד מוחלט של השיער בגוף כולו – אלופציה טוטאליס.
   תסמינים נוספים של אלופציה אראטה כוללים שקעים בציפורניים, גרד או רגישות בקרקפת ושיער אפור או לבן באזורים שנפגעו מהמחלה.
2. הפרעות בבלוטת התריס כמו מחלת השימוטו (Hashimoto’s Disease) או מחלת גרייבס (Graves’ Disease) – מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס, דבר שמוביל לתת פעילות שלה או היפותירואידיזם בהשימוטו, או לפעילות יתר או היפרתירואידיזם בגרייבס. הפרעות בבלוטת התריס מקושרות גם הן לנשירה מסוג אלופציה אראטה, זאת משום שהורמוני התריס חיוניים לצמיחת זקיקי השיער ולשמירה עליהם. ב9% מהחולים באלופציה אראטה נראה גם הפרעה בבלוטת התריס.
3. לופוס מערכתית (systemic lupus erythematous) – מחלת לופוס סיסטמית יכולה להשפיע על מערכות רבות בגוף, בעוד מחלת לופוס עורית משפיעה בעיקר על העור. מחלה זו יכולה לגרום לנגעים בעור בעלי נטייה להתמרה סרטנית, היכולים להשפיע על הקרקפת וגם על שאר הגוף. נשירת השיער הקשורה ללופוס יכולה להיגרם מאותם פצעים או פריחות בקרקפת, שמהווים תסמין של המחלה, או מטיפולים מסוימים במחלה שנשירת השיער מהווה תופעת לוואי שלהם.
4. ליכן פלאנופילאריס (Lichen Planopilaris) – מחלת עור דלקתית שיכולה להשפיע על הקרקפת ולגרום לתסמינים כמו נשירת שיער מקוטעת, קרקפת רגישה וכואבת או גרד בקרקפת. מלבד אלופציה אראטה, המחלה יכולה לגרום גם ל- Frontal Fibrosing Alopecia, מצב בו החלק הקדמי של הקרקפת מושפע ומייצר מראה של נסיגה בקו השיער. נשירת השיער במחלה זו היא קבועה, ולכן חשוב להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.
5. מחלות מפרקים דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) – המחלה עצמה אינה גורמת לנשירה, אך התרופות המשמשות לטיפול בה עשויות לגרום לכך כתופעת לוואי. תרופות כמו Methotrexate או Leflunomide המדכאות דלקת כרונית עשויות לגרום לנשירה, אך המצב הוא זמני והשיער יכול לצמוח מחדש.

גורמים מנגנוניים שמוסיפים לחומרת הנשירה

במחלות אלו, נשירת השיער מושפעת מגורמים שונים שעשויים להוביל להחמרת הנשירה. הדלקת הכרונית שמתחוללת בגוף יכולה לגרום לשלב גדילת וצמיחת השיער, הנקרא גם anagen , להתקצר ובכך מפריעה למחזור החיים של השיער ולצמיחתו התקינה. בנוסף, בחלק ממחלות אלו יש שיבושים הורמונליים שמשפיעים על צמיחת השיער ושמירה על בריאותו. תנאים נוספים המשפיעים על נשירת השיער ויכולים ללוות את המחלה הם חסרים תזונתיים, מתח נפשי, תרופות המשפיעם על מטבוליזם ועוד.

סימנים קליניים המעידים על אוטואימוניות שיש לשים לב אליהם

במקרים של נשירת שיער בנשים, אלופציה אראטה בראש או במקומות אחרים בגוף, אלופציה טוטאליס או כל נשירה חריגה, כדאי לשים לב לסימנים שונים כמו הופעת כתמים פתאומיים של נשירה, דילול שיער בפתאומיות, שינויים במרקם השיער – שיער דק, שביר, עם נפח מופחת. בהופעת סימנים אלו כדאי לבחון את העניין לעומק. בנוסף, כדאי לשים לב לסימנים נלווים אחרים למחלות אוטואימוניות כמו עייפות, קושי בשינה, שינויים לא מוסברים במשקל, תסמיני בלוטת תריס, פריחות עוריות.

מה לבדוק ולמה לפנות בבדיקה רפואית

במידה שאנו חושדים בסימן כלשהו, כדאי לפגוש רופא עור ואנדוקרינולוג, במיוחד אם הנשירה מתמשכת, אקוטית או מלווה בסימפטומים נוספים. כדאי לבצע בדיקות דם בסיסיות כמו תפקודי תריס, פרופיל ברזל, ויטמין D ונוגדנים רלוונטיים למצבים אוטואימוניים. נעקוב אחר השיער לאורך זמן כדי לבחון האם יש שיפור לאחר התאמת טיפול מתאים או לא.

בנוסף, טיפול תומך ברפואה סינית הכולל צמחי מרפא ודיקור לאיזון מערכת החיסון ושיפור זרימת הדם לקרקפת יזרז את צמיחת השיער מחדש כמו כן תזונה נכונה , הפחתת סטרס ופעילות גופנית יכולים להשפיע ולעזור למצב.